הדלק הגולמי - תהליכי העיבוד
ניתן לחלק את תהליכי העיבוד לארבעה סוגים עיקריים :
א.	זיקוק הנפט הגולמי למוצרים ראשוניים, השונים זה מזה בטווח הרתיחה בלבד, וללא שינוי כימי בפחמימנים המרכיבים את השמן הגולמי.
ב.	תהליכים כימיים, הנעשים בתנאי טמפרטורה ולחץ גבוהים, שמטרתם שבירת הפחמימנים הכבדים שבנפט הגולמי לשם קבלת פחמימנים קלים, כגון : בנזין וסולר, שערכם רב יותר.
ג.	תהליכים כימיים, הנעשים בתנאי טמפרטורה ולחץ גבוהים, שמטרתם שיפור איכות הבנזין הגולמי שמתקבל בסעיפים א' ו- ב' ע"י שינוי הרכב הפחמימנים המרכיבים אותו.
ד.	פעולות גימור ושטיפת המוצרים ע"י חומרים כימיים וחומרי תוספת לשיפור התכונות הכימיות והפיזיות של המוצרים, כגון : ריח, צבע, תכולת גפרית, יציבות באחסון ועוד.
תהליך הזיקוק
	תהליכי ייצור עיקריים
1.	עיבוד ראשוני - זיקוק נפט גולמי
	פעולת הזיקוק מתחילה כאשר הנפט הגולמי, המגיע לבתי הזיקוק באמצעות צינורות או מיכליות, מוזרם לתנורים לצורך חימומו ולאחר מכן למגדלי הזיקוק. במתקנים אלה מתבצעת הפרדת החומרים על פי טמפרטורות הרתיחה שלהם, יש לזכור כי לכל חומר בנפט יש טמפרטורת רתיחה שונה. הפרדת החומרים נעשית מבלי לפגוע בהרכב הכימי שלהם. הנפט הגולמי מחומם לכ- 360 מעלות צלזיוס ומוזרם למגדל הזיקוק שם הוא הופך ברובו לגז. מגדל הזיקוק בנוי כך שהטמפרטורה בתוכו הולכת ויורדת ככל שנמצאים בחלק גבוה יותר. הגזים העולים כלפי מעלה מתקררים ככל שהם עולים, וכל אחד מהחומרים המרכיבים את הנפט מתעבה בגובה אחר, בהתאם לנקודת הרתיחה שלו, ונאסף ב"קומה" המתאימה לו מבחינת הטמפרטורה.
2.	זיקוק בואקום
	כדי לזקק את שארית הנפט הגולמי יש צורך להעלות את הטמפרטורות מעל ל- 450-500 מעלות צלסיוס. בטמפרטורה זו מתחיל תהליך פיצוח המולקולות, אבל מאחר שתהליך פיצוח בלתי מבוקר אינו רצוי, לכן מזקקים את שארית הנפט הגולמי על ידי שימוש בלחץ מופחת מבלי שיהיה צורך להעלות את הטמפרטורות מעל ל-360 מעלות צלסיוס. תהליך זה קרוי "זיקוק בריק" (או "זיקוק בואקום").
3.	פיצוח טרמי חלקי
	לאחר זיקוק הנפט הגולמי נותרות שאריות בלתי מזוקקות מהן מייצרים אספלט ומזוט. הכמות שנותרת מעבר לאספקת האספלט וצרכי בתי הזיקוק עוברת תהליך "שבירת צמיגות" על מנת להפוך את המזוט למוצר נסחר בעל אפשרויות הזרמה בצנרת בטמפרטורות הסביבה. העיבוד מתבצע במתקן לפיצוח טרמי חלקי שהטמפרטורה בו מגיעה ל- 500-550 מעלות צלסיוס.
4.	פירום קטליטי
	תהליך מיוחד, פירום קטליטי, נועד להעלות את מספר האוקטן של הבנזין המשווק לציבור. מספר האוקטן עולה ככל זהבנזין מכיל יותר נפטנים וחומרים ארומטיים ופחות שרשראות קצרות וישרות.
	בתהליך הפירום מתרחשות שלוש תגובות עיקריות :
	1. הפיכת פרפינים לאיזו-פרפינים.
	2. הפיכת פרפינים לנפטנים.
	3. הפיכת נפטנים לחומרים ארומטיים.
5.	פיצוח קטליטי
	הפיצוח הקטליטי (ז"א שינוי מבנה המולקולות בטמפרטורות גבוהות ובנוכחות קטליזטור) נועד לייצר בנזין מסולר כבד שמקורו בזיקוק אטמוספרי ובריק, ועל ידי כך להתאים את הדלק לצורכי השוק ולהגדיל את יעילות הניצול של הנפט הגולמי.
	בתהליך זה מוזרם סולר כבד בטמפרטורות של 500 מעלות צלסיוס לכמה שניות על גבי קטליזטור בצורת אבקה. כתוצאה מתרחש תהליך פיצוח הגורם לשבירת השרשראות המולקולריות הארוכות לשרשראות קצרות יותר. שכבת הפחם הנוצרת על הקטליזטור במשך התהליך מסולקת על דיד שריפתה.
	תהליכי זיקוק הולכים ומשתפרים עם הנהגתם של יישומים טכנולוגיים ומדעיים חדישים.
	בתי הזיקוק לנפט שוקדים על עידכון מערכות המתקנים במטרה לייעל את תהליכי העבודה וכתוצאה מכך לשפר את כלכליות הייצור לטובת הצרכן והמשק, כל זאת במקביל למאמצים להפחתת השפעת התהליכים על האקולוגיה.