|
ההחלטה על הקמת בתי הזיקוק במפרץ חיפה התקבלה ע"י ממשלת בריטניה באמצע שנות השלושים. הרקע להחלטה היה הערכתן של הממשלות הדמוקרטיות המערביות האירופה, כי שעת ההתמודדות עם המדינות הטוטליטריות - גרמניה ואיטליה- הולכת וקרבה. בנות הברית חששו שאיטליה תחסום את מעבר המיכליות, שמובילות נפט גולמי ומוצריו בים התיכון, בדרכן לבסיסי הצי והצבא באגן המזרחי של הים התיכון. עבודות הבנייה של בתי הזיקוק החלו בראשית 8391,ע"י הקבלן הראשי, חברת "קלוג" (golleK), האמריקאית. יחידת הזיקוק הראשונה הופעלה בנובמבר 8391 במלוא תפוקתה, 2 מיליון טון השנה. היא נועדה לספק מזוט לצי בריטניה, שהקים את אחד מבסיסיו הגדולים בנמל חיפה. בשנת 4491 הושלמה בנייתה של יחידת הזיקוק השלישית... בכך גדלה תשומת הזיקוק ל-4 מיליון טון נפט גלמי בשנה. בתי הזיקוק תרם למאמץ המלחמה של בנות הברית נגד מדינות הציר, ובין היתר, החל לזקק בנזין 08 אוקטן לצורכי הצבא האמריקאי שפלש לאפריקה. בשנת 1491 שיגרה איטליה מטוסי הפצצה אשר גרמו נזק קל לבתי הזיקוק. המתקנים חזרו לפעילות מלאה כעבור יומיים. מהלך הארועים בתקופה שלאחר החלטת האומות המאוחדות, מיום 92 בנובמבר 7491 על הקמת מדינת ישראל, תבע קורבן מכאיב גם בבתי הזיקוק. ב-03 לדצמבר 7491 נרצחו בבתי הזיקוק 93 עובדים יהודים ע"י ערבים, חבריהם לעבודה. ב-7591 הונח קו צינור הנפט הראשון מאילת לבאר שבע, והמתקנים בחיפה החלו לזקק את הנפט הגולמי שהגיע מפרס לאילת.
|
. |