| |
 |
|
א ב ג ד ה ז ח ט י ל מ נ ס פ צ ק ר ש ת |
|
|
|
|
| |
 |
|
אמנת התעשיינים (האמנה ליישום תקנים בדבר פליטת מזהמים לאוויר)
אמנה זו נחתמה בין המשרד לאיכות הסביבה לבין התאחדות התעשיינים בשנת 1998. באמנה התחייבו התעשיינים לצמצם את פליטת מזהמי האוויר בתעשייה מתוך הכרה בחשיבות הנושא. זאת, בנוסף לחובתם על-פי החוק לעמוד בתקנים הנהוגים במדינה, או בנוסף לחובתם של מפעלים מסוימים לעמוד בסטנדרטים ייחודיים שהוטלו עליהם באמצעות צווים אישיים או רישיונות עסק. מפעלים, החותמים על אמנת התעשיינים, עושים זאת באופן התנדבותי (וולונטרי), אך מרגע שחתמו עליה, הם מחויבים לנהוג לפיה.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
בוצה
משקע הנוצר בתהליך טיהור שפכים, אשר עשוי להכיל גם שמנים, מתכות כבדות וחומרים מזיקים אחרים. אם הבוצה היא באיכות טובה (כלומר: ריכוז החומרים המזיקים בה עומד בתקן הנדרש), ניתן לאספה ולהשתמש בה כדשן לחקלאות. במקרים אחרים הבוצה מוטמנת באתרים מיוחדים או מועברת להמשך טיפול וניקוי.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
גזי חממה
גזים המצויים באטמוספרה הקולטים את קרינת החום (קרינה תת-אדומה) שפולט כדור הארץ ומונעים ממנה להתפזר בחלל. פעולה זו נקראת אפקט החממה הטבעי והיא חשובה לשמירת הטמפרטורה בכדור הארץ. גזי החממה העיקריים הם: אדי מים, פחמן דו-חמצני, מתאן ותחמוצות חנקן. כאשר ריכוזם של גזי החממה באטמוספרה עולה, עקב פעילות האדם, או גורמים טבעיים, מתגבר אפקט החממה וכדור הארץ מתחמם.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
דלק דל-גופרית
דלק שתכולת הגופרית בו נמוכה מאוד. שריפה של דלק כזה כמעט שלא מזהמת את האוויר.
דלק ירוק
דלק, שתכולת המזהמים (למשל, עופרת וגופרית) בו נמוכה, ולכן שריפתו במנועים של כלי רכב או בתעשייה מזהמת פחות את האוויר.
דלקים מאובנים
דלקים שנוצרו במשך מאות מיליוני שנים משאריות של צמחים ובעלי-חיים שהתאבנו. הדלקים המאובנים כוללים את הנפט, הפחם והגז הטבעי.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
הדחת גופרית
תהליך, המתבצע בבתי הזיקוק ובו מוציאים ממוצרי הדלק את מרבית הגופרית. הרחקת הגופרית חשובה לצורך ייצור דלקים נקיים יותר, שהשימוש בהם מפחית את זיהום האוויר.
הפחתה במקור
גישה המבוססת על מניעת מפגעים סביבתיים עוד טרם הולדתם ויתרונה בכך שהיא חסכונית וידידותית לסביבה. דוגמאות: שימוש בדלק דל-גופרית מפחית את יצירת מזהמי האוויר במקור; שימוש בחומר גלם הניתן למיחזור מפחית את יצירת הפסולת במקור.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
זיהום אוויר
מצב שבו עולה ריכוזם של חומרים שונים, הנמצאים באופן טבעי באוויר נקי (לדוגמה, ריכוז גבוה של פחמן דו-חמצני, גז המצוי באופן טבעי באוויר), או שנפלטים אליו חומרים שלא קיימים בו באופן טבעי (לדוגמה, פליטה של בנזן). מצב זה עלול לפגוע בסביבה ובאורגניזמים החיים בה.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
חומרים אורגניים נדיפים (VOC)
שם כולל לקבוצה של חומרים אורגניים בעלי טמפרטורת רתיחה נמוכה, המתנדפים בטמפרטורת החדר (בלועזית: VOC קיצור של Volatile Organic Compounds), לדוגמה: בנזן טרי-כלורו-אתילן וטטרה-כלורו-אתילן. החומרים האורגניים הנדיפים הם מזהמי סביבה ומסוכנים לבריאות האדם. מקורם בתהליכים ובמוצרים תעשייתיים: שימוש בממסים אורגניים בתעשייה הכימית, צביעה, התנדפות של דלקים ועוד.
חל"מ
חלקים למיליון (PPM), יחידת מידה לריכוזו של חומר.
חלקיקים
חלקיקי חומר זעירים, מורכבים מתערובת של מוצקים ונוזלים ומרחפים באוויר. מקורם של החלקיקים הוא בתהליכים שונים, חלקם טבעיים (כמו סופות חול) וחלקם מעשה ידי אדם (חציבה, שרפת דלק בכלי רכב ובתעשייה ועוד). החלקיקים המסוכנים ביותר הם החלקיקים הנשימים. אלו הם חלקיקים קטנים ביותר, שגודלם קטן מ-10 מיקרומטר, והם מסוגלים לחדור לעומק מערכת הנשימה.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
טיפול ביולוגי
אחד השלבים בטיפול במי שפכים או בבוצה. בשלב זה מתבצע חמצון של החומר האורגני, המצוי בשפכים או בבוצה בעזרת מיקרואורגניזמים מְפַרְקים.
טיפול ראשוני (בשפכים)
טיפול של סינון ושיקוע, שמטרתו הפרדה ראשונית של מוצקים ושל שמנים וחומרים צפים מן השפכים. שלב זה מבוצע בכל המכונים לטיהור שפכים. תוצר הטיפול הראשוני הוא קולחים ראשוניים - שפכים בדרגת טיהור נמוכה יחסית.
טיפול שניוני (בשפכים)
הקולחים הראשוניים, אשר עברו את תהליך הטיפול הראשוני, עדיין מכילים חומרים אורגניים המומסים במים, או מרחפים בהם. בטיפול השניוני, המכונה גם טיפול ביולוגי מפורקים החומרים הללו על- ידי מיקרואורגניזמים (חיידקים, או אצות זעירות) ומתקבלים קולחים שניוניים - בדרגת טיהור טובה.
טיפול שלישוני (בשפכים)
שלב של טיפול בשפכים הכולל תהליכי שיקוע, סינון, ספיחה וטיפולים כימיים, שבסופם מתקבלים קולחים שלישוניים - מים באיכות גבוהה.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
ייצור נקי
גישה לניהול סביבתי המבוססת על גישת ההפחתה במקור של מפגעים סביבתיים ומיושמת על תהליכים, על מוצרים ועל שירותים. לייצור הנקי יתרונות כלכליים שכן הוא מתאפיין בשימוש מושכל ויעיל במשאבי חומרי גלם, מים ואנרגיה ובהפחתה בעלויות הטיפול בשפכים, בפסולת מוצקה ובפסולת מסוכנת.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
לפידים
בתעשיית הנפט ובתעשייה הכימית, בהן נוצרים לעתים עודפים של גזים אורגניים רעילים, יש ללפידים חשיבות גדולה הן בשמירה על הבטיחות והן בשמירה על איכות האוויר. בראש הלפיד, הניצב על עמוד גבוה מאוד, בוערת אש-תמיד. כאשר עודף הגז מגיע אליה, הוא נשרף (מתחמצן) והופך לגזים בלתי מזיקים, המשתחררים בגובה רב לאוויר.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
מאצרות
מתקנים אטומים (בדרך כלל חצרות מבטון) ומנוקזים שבהם מאוחסנים חומרים מסוכנים. מטרת האחסון במאצרות היא למנוע דליפה של החומרים המסוכנים לקרקע ולמקורות המים.
מי קולחים
מי שפכים שעברו תהליך של טיהור - כלומר, שמרבית החומרים המזהמים הוצאו מהם. במי קולחים לא ניתן להשתמש כמי שתייה, אך ניתן להשתמש בהם להשקיה (בחקלאות ובנוי) ולתעשייה, וכך לחסוך במים.
מכון לטיהור שפכים
מתקן, בו מטפלים במי שפכים ומרחיקים מהם את מרבית החומרים המזהמים. המים המטוהרים נקראים: מי קולחים, והם מוזרמים לנחלים או לים, או משמשים לחקלאות, לנוי ולתעשייה.
ממיר קטליטי
אביזר המותקן על צינור המפלט (אגזוז) במכוניות ותפקידו להפחית פליטות של מזהמים כגון פחמימנים, תחמוצות חנקן ופחמן חד-חמצני מהרכב. צורתו של הממיר הקטליטי היא כצורת צינור עבה. הממיר ממולא בזרז (קטליזטור) המגיב עם גזי הפליטה, אשר עוברים דרכו. מאז שנת 1984 מחויבים היבואנים והמשווקים בישראל למכור רק כלי רכב בעלי ממיר קטליטי.
מוצרים ירוקים
מוצרים, אשר השימוש בהם מפחית את זיהום הסביבה, ביחס למוצרים אחרים. מוצרים ירוקים עונים על אחת או יותר מהדרישות האלה:
השימוש בהם גורם לחיסכון באנרגיה;
השימוש בהם מפחית את השימוש בחומרים מסוכנים;
השימוש בהם גורם להפחתה של זיהום האוויר;
הם עשויים מחומרים ממוחזרים או מחומרים שניתן לחזור ולהשתמש בהם;
הם ארוזים באריזה חסכונית (אריזות גדולות הן חסכוניות יותר).
מחליפי חום
מתקנים המעבירים את אנרגיית החום בין חומרים חמים לחומרים קרים. השימוש במחליפי חום חוסך באנרגיה הנחוצה לקירור ולחימום של חומרים.
מים שפירים
מים באיכות גבוהה, המתאימים לשימוש כמי שתיה.
מים מליחים
מים שרמת המלחים שבהם גבוהה מזו שבמים שפירים אך נמוכה מזו שבמים מלוחים. במים מליחים ניתן להשתמש בשימושים מסוימים בתעשייה ובחקלאות.
מספר אוקטן
יחידה למדידת איכות הבנזין מבחינת עמידותו בפני הצתה עצמית, הפוגעת ביעילות המנוע. כאשר האוקטן בבנזין נמוך מדי, נוטה להתרחש הצתה של תערובת הבנזין והחמצן לפני הופעת הניצוץ החשמלי, דבר המתבטא ברעש צלצולים הבוקעים מן המנוע.
מקור אנרגיה מתכלה
מקור מוגבל של אנרגיה, שאינו יכול להתחדש בפרק זמן קצר יחסית. לדוגמה, הנפט הוא מקור אנרגיה מתכלה, שכן על מנת שיתחדש דרוש פרק זמן ממושך מאוד של מיליוני שנים.
מקור אנרגיה מתחדש
מקור אנרגיה, שניתן להשתמש בו שוב ושוב וכמותו לא תפחת, משום שהוא מתחדש בקצב מהיר. לדוגמה, אנרגיית השמש ואנרגיית הרוח.
משקע אלקטרוסטטי
מתקן זה, בדומה לציקלון, מיועד להרחקת חלקיקים מן האוויר, אלא שהוא מבוסס על עקרון המשיכה של מטענים חשמליים מנוגדים: זרם הגז, המכיל את החלקיקים, עובר דרך מכל ובו לוחות מתכת (קתודות) הטעונים במטען חשמלי שלילי. החלקיקים נטענים במטען שלילי ונצמדים ללוחות הטעונים במטען מנוגד-חיובי (אנודות). זרם הגז הנקי מחלקיקים נפלט לאוויר דרך ארובה. הלוחות עם החלקיקים מנוערים מפעם לפעם והחלקיקים נופלים מהם ונאספים. משקעים אלקטרוסטטיים נמצאים בשימוש בין היתר בתחנות כוח.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
ניטור
מדידות של מצבים ותהליכים לצורך מעקב ובדיקה. לדוגמה, מערכת ניטור של איכות האוויר באזור חיפה עוקבת אחר איכות האוויר על-ידי ביצוע מדידות של כמות המזהמים באוויר.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
סולקנים
מתקנים המרחיקים מזהמים מגזים באמצעות העברתם דרך תמיסה מתאימה, הממיסה או מנטרלת אותם. בשיטה זו מרחיקים למשל גופרית דו-חמצנית מהגזים הנפלטים מתחנות הכוח: הגופרית הדו-חמצנית מתמוססת בנוזל וכך היא מורחקת מן הגז.
|
 |
 |
 |
| |
| |
|
 |
|
פחמימנים
תרכובות, הבנויות מאטומי פחמן ומימן. לדוגמה: מתאן CH4, שריפה לא שלמה (כלומר, בתנאי מחסור בחמצן) של דלק במנועי כלי הרכב, או התאדות של דלק, פולטת לאוויר מאות סוגים שונים של פחמימנים, מהם כאלה העלולים לפגוע בבריאות האדם ובסביבה.
פחמימנים ארומטיים
תרכובות פחמימניות, שלהן מבנה סגור, המזכיר צורת טבעת. הבנזן הוא דוגמה לחומר ארומטי, המצוי בין היתר בדלקים. פחמימנים ארומטיים, הנפלטים בתהליכי שריפה של דלקים, מוכרים כחומרים מסרטנים.
פיתוח בר-קיימא
פיתוח המנסה ליצור איזון מרבי בין סיפוק צרכיו של האדם בדור הנוכחי, לבין שמירה על יכולתם של בני האדם ומינים אחרים בכדור הארץ לספק את צרכיהם בעתיד. פעולות של פיתוח בר-קיימא מתחשבות בצורך לשמור על משאבי הטבע, חומרי הגלם, המים והאנרגיה בכדור הארץ למען הדורות הבאים.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
ציקלון
הציקלון הוא מתקן הפרדה המשתמש בתנועה סיבובית (שצורתה מזכירה את צורת סופת הציקלון) על מנת להפריד בין חומרים שלהם צפיפות, גודל או צורה שונים. בין יתר שימושיו, הציקלון משמש בתעשייה להפרדת חלקיקים מן הגזים הנפלטים בתהליכי הייצור.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
קולחים
שפכים מטוהרים שמרבית החומרים המזהמים הוצאו מהם. במי קולחים לא ניתן להשתמש כמי שתייה, אך ניתן להשתמש בהם להשקיה (בחקלאות ובנוי) ולתעשייה, וכך לחסוך במים.
"קצה הצינור"
גישה, המתמקדת בטיפול במזהמים לאחר שכבר נוצרו. דוגמאות: טיהור מי שפכים, סינון מזהמי אוויר והטמנת פסולת.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
רשות ניקוז/נחל
רשות אחראית על אזור ניקוז או על נחל. בין תפקידיה של הרשות: הסדרת הזרימה של הנחל או ניקוז האזור, הסרת מפגעי תברואה ומפגעים סביבתיים, שמירת הטבע והסביבה והסדרת חלוקת המים בין המעוניינים בהם.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
שפכים
מים, שמצויים בהם חומרים מזהמים בכמות גדולה. מקורם של המזהמים בשימוש במים בבית, בתעשייה, או בחקלאות.
|
 |
 |
 |
| |
|
 |
|
תוסף דלק
חומר המוסף לדלק כדי לשפר את איכותו ו/או להקנות לו תכונה נדרשת שאינה קיימת באופן טבעי בחומר.
תמלחות
שפכים תעשייתיים, המכילים ריכוזים גבוהים של מלחים.
תחמוצות חנקן
תחמוצות חנקן הן תרכובות של חנקן וחמצן, הנוצרות כתוצאה משריפת דלק בטמפרטורות גבוהות במנועיהם של כלי רכב ובתחנות כוח. תחמוצות חנקן באוויר, ובעיקר חנקן-דו-חמצני, הן מזהמי אוויר מסוכנים לבריאות, הפוגעים במערכת הנשימה של האדם, ולסכנתן חשופים בעיקר חולים במערכת הנשימה, ילדים וקשישים. תחמוצות חנקן מהוות אחד מהגורמים להיווצרות הגשם החומצי ולהתחממות כדור הארץ. כמו כן הן מהגורמים העיקריים להיווצרות מזהם האוויר אוזון.
תחמוצות גופרית
תחמוצות גופרית הן תרכובות של גופרית וחמצן. תחמוצות גופרית, כמו גופרית דו-חמצנית, נפלטות לאוויר בין היתר כתוצאה משריפת דלקים המכילים גופרית במנועי כלי הרכב, בתחנות הכוח ובמפעלים, ומתהליכים תעשייתיים אחרים. תחמוצות גופרית נוטות להיספח לחלקיקים המצויים באוויר וליצור חלקיקים חומציים, ששאיפתם מסוכנת לבריאות. בנוסף, תחמוצות גופרית מהוות אחד מהגורמים להיווצרות הגשם החומצי (בדומה לתחמוצות החנקן). כדי להפחית את זיהום האוויר בגופרית דו-חמצנית עוברים בתחבורה ובתעשייה בהדרגה לשימוש בדלקים דלי-גופרית, בגז טבעי ובדלקים חלופיים.
|
 |
 |
 |
| |
| |
|